התפוח: הסלב של הפירות
כל הפירות שווים אבל יש פירות ששווים יותר. לא מדובר רק על המחיר של פירות שונים, יקרים יותר ופחות. ישנם פירות שזכו לפרסום רב יותר והם קיבלו תפקיד חשוב ומרכזי בסיפורים, בשירים ובעולם הסמלים האנושי. פרי שכזה הוא התפוח – הכוכב הגדול ביותר, ככל הנראה, של עולם הפירות.
לרוב, כשמנסים לצייר את התמונה של הנחש שמפתה את האישה בגן העדן ומשכנע אותה לאכול מעץ הדעת, הפרי שהוא מושיט לה בקצה זנבו הוא התפוח. אמנם במדרש היהודי יש דיון מהו באמת עץ הדעת (יש אומרים חיטה, יש שמציעים פירות אחרים, אך על כך בפוסט הבא) אך בדמיון הקולקטיבי מקובל לחשוב על תפוח בתור פרי עץ הדעת. תפוח ממשיך לתפוס מקום חשוב בעוד סיפורי עם ומיתולוגיות.
במיתולוגיה היוונית התפוח זוכה להופעת אורח משמעותית בכמה וכמה סיפורים. מלחמת טרויה פרצה בגלל תפוח (מלאכותי אמנם שהיה עשוי מזהב ולא מפלאסטיק) שהיה על הנסיך פאריס להעניק לאלה היפה מכולם והוא בחר להעניק אותו לאלה אפרודיטה שהעניקה לו פרס: את הלנה מטרויה שהייתה נשואה לאחר. הוא עורר בכך את זעם האלות האחרות – הרה ואתנה – ובגלל תפוח קטן – גם אם מוזהב – פרצה מלחמת טרויה.
התפוח הגיע כנראה מגנן של ההספרידות – נימפות שאינן חומר מוחלט אך גם לא רוח מוחלטת. בתוך הגן שלהן, מעין גרסה יוונית לגן עדן, עומד לו עץ תפוחי זהב, או כמה עצים כאלה. אחת המשימות של הרקולס – המשימה האחת עשרה, אם רוצים לרדת לפרטים – הייתה לגנוב את התפוחים הללו מהגן והוא הצליח לעשות זאת, כמובן, תוך כדי שהוא גם מערים בדרך אגב על אטלס הנושא את העולם על כתפיו ושהיה, אולי, אביהן של ההספרידות.
סיפור נוסף במיתולוגיה היוונית סובב סביב גיבורה ותפוחים. הגיבורה אטאלאנטה נשבעה שתתחתן רק עם גבר שינצח אותה במרוץ אך היא הייתה מהירה מכל גבר. מילניון (או היפומנס, תלוי במספר,) החליט לנצח אותה בכל מחיר כדי שיוכל לשאת אותה לאישה. הוא השיג שלושה תפוחי זהב ובמהלך המרוץ הוא השליך אותם לצידה של הגיבורה. זו בזבזה זמן יקר על איסוף התפוחים ולכן היא הפסידה לו במרוץ ונישאה לו לאישה ובכך תמו ימי ההרפתקאות שלה.
אלה היו רק מספר דוגמאות קטנות למקום שתפוחים זוכים לו בסיפורים שונים. פעם אחרת נצטרך להרחיב בתפקיד הסמלי של התפוח בתרבויות שונות ובמקום שהוא תופס בתרבות הפופולארית המודרנית.
